אדם לייטון - מחשבות על מחשבות (ורגשות, ותחושות...)

ההקבלות המפתיעות בין פסיכותרפיה לפיזיותרפיה ברצוני להביע את תודתי לד"ר ארנון רולניק על התרומה שלו לפוסט זה (ובכלל!), ולפיזיותרפיסט שלי רון מימון וצוותו המדהים על הטיפול הפיזיותרפי , שלא רק סייעו בריפוי הגופני שלי אלא גם העניקו את ההשראה לתובנות אלה. https://www.contact-pt.co.il/ בזמן הטיפול הפיזיותרפי, הפיזיותרפיסט שטיפל בצווארי הסביר שהוא לא 'מתקן' אנשים, אלא תומך בתהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף. הוא ציין שבעוד שה בעיות בדיסקים בצוואר היוו גורם, הבעיה העיקרית היתה הדפוסים הרחבים יותר של נוקשות גופנית וחוסר תנועתיות גמישה, שהמשיכו לגרום לכאבי ולפגיעה בתפקודי. דבריו הדו בי כמטפל פסיכותרפי, והביאו אותי להרהר על ההקבלות המדהימות בין שני התחומים.  בחינה של עולמות הפסיכותרפיה והפיזיותרפיה מגלה דמיון מפתיע בין שתי שיטות ריפוי אלה. למרות שהאחת ממוקדת בנפש והשנייה בגוף, קיימות הקבלות מרשימות בגישותיהן ובפילוסופיות שלהן. תובנה מרכזית בשני התחומים היא שהסימפטום הוא לעתים קרובות רק התוצאה - הבעת הנראות לעין של תהליך תת-בסיסי או נוקשות. בפסיכותרפיה, במיוחד גישת קבלה ומחויבות, המטפלים ...

Or  The Surprising Parallels Between Psychotherapy and Physical Therapy I extend sincere gratitude to Dr. Arnon Rolnick for his valuable contributions to this post, and to my physiotherapist Ron Maimon and his excellent team, for not only facilitating my physical healing but also providing the inspirational spark for these insights.   As I lay on the physiotherapy treatment bed, the therapist working on my neck explained that he doesn't aim to directly 'repair' people, but rather supports the natural healing processes of the body. He mentioned that while the slipped discs were a factor, the root issue was the broader patterns of physical rigidity and lack of fluid movement perpetuating my pain and dysfunction. His words struck a chord with me as a psychotherapist, making me reflect on the many parallels between our two fields. In exploring the worlds of psychotherapy and physical therapy, one begins to notice some striking similarities between these two healing modalities. ...

  In brief As a therapist, understanding the world of affective neuroscience offers tremendous benefits. This post delves into the neural mechanisms behind emotions and affect, providing valuable insights for therapeutic practice. By recognizing the distinction between affect (immediate responses) and emotions (complex experiences), we can gain a deeper understanding of our client’s emotional experience. Exploring the attention spotlight and the salience network reveals the relationship between emotions, affect and attention. Moreover, understanding the ability to control attention towards affect and emotions empowers therapists to help clients develop emotional regulation skills and enhance their well-being. I hope reading this post may generate curiosity and raise awareness about the relevance of neuroscience in the field of psychotherapy, recognizing that many therapists may not be familiar with this connection. Closer Look The field of affective neuroscience stud...

בקצרה… כמטפל, הבנת עולם מדעי המוח האָפֶקְטִיבִיים מציעה יתרונות עצומים. פוסט זה מתעמק במנגנונים העצביים מאחורי רגשות והִפָּעֲלוּת, ומספק תובנות חשובות לתרגול טיפולי. על ידי זיהוי ההבחנה בין הִפָּעֲלוּת (תגובות מיידיות) לרגשות (חוויות מורכבות), אנו יכולים לקבל הבנה עמוקה יותר של החוויה הרגשית של הלקוחות שלנו. חקר זרקור תשומת הלב ורשת הבולטות חושף את הקשר בין רגשות, השפעה ותשומת לב. יתרה מכך, הבנת היכולת לשלוט בקשב מעצימה את המטפלים לעזור למטופלים לפתח מיומנויות ויסות רגשי ולשפר את רווחתם.

  הדרך היעילה ביותר - אך לא פופולרית - לגדל ילדים מאושרים, אומר פסיכולוג ילדים של ליגת הקיסוס פורסם במגזין CNBC ביום ה’, 4 במאי 2023.    תרגום: גוגל https://www.cnbc.com/2023/05/04/how-to-raise-happy-kids-says-child-psychologist-let-them-get-upset.html המפתח לגידול ילד מאושר הוא לאפשר לו להיות אומלל. זה אולי נשמע מנוגד לאינטואיציה, אבל זה מאוד יעיל, אומרת טובה קליין , פסיכולוגית ילדים ומחברת הספר ”איך פעוטות משגשגים”. ″כולנו חושבים שהדרך לגדל את הילדים שלנו להיות מאושרים היא לשמח אותם. אבל למען האמת, ילדים יודעים איך להיות מאושרים, למצוא שמחה. זו לא הרגשה כל הזמן”, קליין, מנהלת מרכז Barnard College לפיתוח פעוטות, אומר ל- CNBC Make It . ברנרד היא מכללת נשים לתואר ראשון של אוניברסיטת קולומביה. לעתים קרובות הורים מתקשים לקבל את זה ש”מותר לילדים להיות כועסים, עצובים, אומללים בדרך כלשהי”, היא מוסיפה. כאשר ילד כועס, הורים לעתים קרובות מחפשים באופן אינסטינקטיבי לעודד אותם או להסיח את דעתם. הם עשויים להציע עוגת שוקולד, או ללכת לפארק להתרוצץ. אין שום דבר רע בלעשות ד...

הפעם קישור לפוסט שנכתב יחד עם ד"ר ארנון רולניק ופרסמנו בפסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=5687  קריאה מהנה!

המסגרת הקונספטואלית החדשה לטיפול, 'טיפול מבוסס תהליכים' ( PBT ), כפי שגיבשו הופמן והייז (2018) מתארת ​​פתולוגיה וריפוי בעולם בריאות הנפש באמצעות הגישה האבולוציונית. בפשטות, הם מסבירים שרווחה נפשית דורשת מגוון של אופני התמודדות והתנהגותיות שונות (פנימיות וחיצוניות). עוד הם מסבירים, שאנו מסתגלים לתנאים ולהקשרים ( CONTEXT ) משתנים באמצעות תהליך 'ברירה טבעית' של שינוי התגובות וההתנהגות שלנו ושימור התגובות והתנהגויות שמאפשרות לנו לחיות חיים בעלי משמעות (תגובות אדפטיביות).   לפעמים, אנו מאבדים את הגמישות שלנו ונתקעים עם התנהגויות מסוימות, בהקשרים ספציפיים. לדוגמה, אנו עשויים להתחיל להגיב בהתמדה בכעס בכל פעם שאנו חווים את רגש התסכול. גישת PBT מציעה כי ללא קשר לגישה הטיפולית, הדרך לשיפור הרווחה במקרה זה היא ללמוד לכלול תגובות התנהגותיות נוספות, כגון נכונות לחוות את התסכול או ללמוד לבטא זאת.    אסוציאטיבית, אני נזכר בתגובות הפיזיולגיות לטראומה גופנית. דמיינו שבזמן הרמה של תיק כבד, אנו מגזימים מעט ופוגעים בכתף. הגוף שלנו עשוי להגיב באופן מיידי בדרכים שונות, כולל למשל התכווצויות ...