רגשות חשופים: כיצד אנו חווים רגשות ומה זה בכלל הִפָּעֲלוּת?
בקצרה…
כמטפל, הבנת עולם מדעי המוח האָפֶקְטִיבִיים מציעה יתרונות עצומים. פוסט זה מתעמק במנגנונים העצביים מאחורי רגשות והִפָּעֲלוּת, ומספק תובנות חשובות לתרגול טיפולי. על ידי זיהוי ההבחנה בין הִפָּעֲלוּת (תגובות מיידיות) לרגשות (חוויות מורכבות), אנו יכולים לקבל הבנה עמוקה יותר של החוויה הרגשית של הלקוחות שלנו. חקר זרקור תשומת הלב ורשת הבולטות חושף את הקשר בין רגשות, השפעה ותשומת לב. יתרה מכך, הבנת היכולת לשלוט בקשב מעצימה את המטפלים לעזור למטופלים לפתח מיומנויות ויסות רגשי ולשפר את רווחתם.
|
Affect |
הִפָּעֲלוּת (אָפֵקְט) |
|
Affective Neuroscience |
מדעי המוח האָפֶקְטִיבִיים |
|
Emotion |
רגש |
|
Interoception |
אִינְטְרוֹסְפַצְיָה (החוש / היכולת לזהות גירויים מאיברים בגוף) |
|
Salience Network |
רשת הבולטות |
הִפָּעֲלוּת מתייחס לתגובה הרגשית הבסיסית, האוטומטית והמיידית המתעוררת בתגובה לגירוי או מצב. זה נחשב לעתים קרובות לחוויה טרום-מודעת, קרבית [תחושות של האיברים הפנימיים של הגוף] ולא מילולית של תחושה, שיכולה להקיף מגוון רחב של ערכיות (חיובית או שלילית) ועוררות (רמת הפעלה). הִפָּעֲלוּת קשור קשר הדוק לתחושות גופניות וניתן לחשוב עליה כתגובה רגשית גולמית וראשונית המתרחשת לפני הערכה קוגניטיבית ותיוג מודע של רגשות ספציפיים. אנו חשים את ההיבט הגופני באמצעות חוש / יכולת האִינְטְרוֹסְפַצְיָה.
במחקר של אופן פעולת המוח, חוקרים במדעי המוח האפקטיביים מצאו כי ישנם סוגים שונים של פעילות מוחית ורשתות ניורונים הקשורות להִפָּעֲלוּת ספציפיות. מודל אחד של סיווג הִפָּעֲלוּת הוא לקבוצות כמו חיפוש/רצון, תאווה, פחד וכעס. במודל זה מוצע שלכל קבוצה יש רשת נוירונים ייחודית (למשל רשת ניורונים של תאווה). גישה נוספת היא שיש שני ממדים הנקראים ערכיות (חיובית או שלילית) ועוררות (עוצמה) כלומר יש רשת נוירונים לערכיות ורשת נוירונים לעוצמה. בשני המודלים (החלוקה לקבוצות או למימדים שונים) מדענים מזהים של'רגש' הראשוני , הִפָּעֲלוּת / אָפֵקְט, יש רשתות ספציפיות במח שקשורות אליהם.
רגש, לעומת זאת, כרוך בחוויה מורכבת ומודעת יותר, הכוללת הערכה קוגניטיבית, רגשות סובייקטיביים וזיהוי מודע של רגשות ספציפיים (למשל, פחד, אושר, כעס). רגשות קשורים לעתים קרובות לאירועים או מצבים ספציפיים, והם כרוכים בעיבוד ברמה גבוהה יותר, כגון פרשנות, הערכה ותיוג של החוויה הרגשית.
"רגשות הם הבניות של העולם, לא תגובות אליו."
המוח מסווג את התחושות שהוא קולט, הִפָּעֲלוּת, בהתבסס על חוויות ותגובות קודמות, כך שיהיו שימושיים בהקשר ספציפי ובעלי משמעות - ולזה אנו קוראים רגשות. לדוגמה, כאשר המוח משתמש בחוויות העבר של אושר כדי לסווג ולהנחות את הפעולות שלנו על סמך מידע חושי, אז אנו קולטים או חווים אושר. אם אנחנו רוצים לדייק באמת, התפיסה שלנו מושפעת גם ממה שאנחנו עושים כרגע ומה שאנחנו מצפים לעשות בעתיד (חיזוי). זה משחק מוח חכם שנקרא קידוד חזוי, שונה לגמרי מהמודל הישן והמסורתי של גירויים המובילים למחשבות ולאחר מכן לרגשות. אבל תחזיקו חזק, כי אולי נצלול עמוק יותר לתוך הנושא המרתק הזה בפוסט עתידי!
הרגש הוא דומה לסיפור צבעוני ועשיר שאנחנו חווים בהתאם למידע שמגיע לאזור שונים במח ע"ב מה שמואר בזרקור הקשב. ראשיתו ברשתות ההִפָּעֲלוּת, אך נוסף אליו פרשנויות, הקשרים, חיזויים וזכרונות. החוויה הרגשית כוללת מילים ומשפיע על ההתנהגויות השונות שלנו.
בואו נעמיק במושג הקשב, במיוחד כשזה מגיע להפעלות. אנו יכולים לקשר את הקשב לרשת המכונה רשת הבולטות. רשת הבולטות היא רשת של אזורים במוח שמאפשרת לנו לזהות גירויים חשובים ומפנה את תשומת הלב שלנו אליהם, ממלאת תפקיד מכריע בסינון מידע חושי ומיקוד משאבים קוגניטיביים. הוא מזהה אירועים בולטים ומאותת למערכות הקשב של המוח, משפיע על מה לוכד את תשומת הלב שלנו ומעצב את התגובות הקוגניטיביות וההתנהגותיות שלנו. רשת הבולטות חשובה במיוחד בזיהוי ועיבוד של רגשות מכיוון שהיא עוזרת לזהות גירויים רלוונטיים מבחינה רגשית. כאשר אנו נתקלים בגירוי רלוונטי מבחינה רגשית, רשת הבולטות תפעיל ותשלח אותות לאזורי מוח אחרים המעורבים בעיבוד רגשות, כגון האמיגדלה והקורטקס הפרה-פרונטלי. לאחר מכן, הקורטקס הפרה-פרונטלי עשוי לווסת את הרגש, כגון עיכוב תגובת האמיגדלה או יצירת תגובה אדפטיבית יותר.
רשת הבולטות היא כמו זרקור שמאיר על המידע החשוב ביותר בסביבה שלנו וביחוד לתחושות בתוכנו המופעלות על ידי רשתות ההִפָּעֲלוּת. זרקור תשומת הלב עוזר לנו להתמקד במידע הרלוונטי לנו ביותר, ורשת הבולטות עוזרת להבטיח שזרקור יאיר על המידע ה'נכון'. רגשות יכולים גם להשפיע על אור הזרקורים של תשומת הלב. לדוגמה, אם אנו מרגישים מאושרים, סביר יותר שנתמקד במידע חיובי. אם אנו מרגישים עצובים, סביר יותר שנתמקד במידע שלילי.
עם זאת, אם אין לנו את היכולת להסיט את תשומת הלב שלנו מרצון, עשויות להיווצר מספר תוצאות. תשומת הלב שלנו עלולה להיות מקובעת יתר על המידה ברשת רגש, להעצים את ההשפעה של רגש ולהגביר את התגובה הרגשית. לחלופין, אנו עשויים להיאבק לעבד ביעילות את המידע המועבר על ידי רשתות ההשפעה בשל חוסר היכולת שלנו להפנות את תשומת הלב שלנו אל ההשפעה שלנו, וכתוצאה מכך פוטנציאל לבלום את החוויה הרגשית הכוללת שלנו.
בעוד שהִפָּעֲלוּת, הליבה של החוויות הרגשיות שלנו, נחשבת לעתים קרובות אוטומטית, לא מודעת, וקשיחה, יש לנו את היכולת להפעיל שליטה על גמישות תשומת הלב שלנו כלפי ההִפָּעֲלוּת והדרך שבה אנו מעבדים ושמים לב לרגשות שלנו. מנקודת מבט נוירולוגית, שליטה זו קשורה ליכולת לשנות את הקישוריות התפקודית בין הרשתות הנוירונים הרלוונטיות המעורבות בעיבוד רגשי. באמצעות מאמץ ותרגול מודע, אנו יכולים לעצב ולווסת את החוויות הרגשיות שלנו על ידי שינוי הקשרים בין אזורי מוח שונים. על ידי עיסוק פעיל באסטרטגיות כמו קשיבות (מיינדפולנס), הערכה מחדש קוגניטיבית או התערבויות טיפוליות, אנו יכולים להשפיע על הקישוריות של רשתות אלו ולשפר את השליטה שלנו בתגובות שלנו לרגשות שלנו, מה שמוביל לשיפור הרווחה והחוסן הרגשי.
כדי לצלול לעומק לנושא זה, אני ממליץ על המקורות הבאים:
Barrett L. F. (2017). The theory of constructed emotion: an active inference account of interoception and categorization. Social cognitive and affective neuroscience, 12(1), 1–23. https://doi.org/10.1093/scan/nsw154
Barrett, L. F. (2020). Seven and a half lessons about the brain. Houghton Mifflin.
Pessoa, L. (2013). The cognitive-emotional brain: From interactions to integration. MIT press.
Posner, J., Russell, J. A., Gerber, A., Gorman, D., Colibazzi, T., Yu, S., Wang, Z., Kangarlu, A., Zhu, H., & Peterson, B. S. (2009). The neurophysiological bases of emotion: An fMRI study of the affective circumplex using emotion-denoting words. Human brain mapping, 30(3), 883–895. https://doi.org/10.1002/hbm.20553
Vuilleumier P. (2005). How brains beware: neural mechanisms of emotional attention. Trends in cognitive sciences, 9(12), 585–594. https://doi.org/10.1016/j.tics.2005.10.011
תגובות
הוסף רשומת תגובה