אדם לייטון - מחשבות על מחשבות (ורגשות, ותחושות...)

בקצרה… כמטפל, הבנת עולם מדעי המוח האָפֶקְטִיבִיים מציעה יתרונות עצומים. פוסט זה מתעמק במנגנונים העצביים מאחורי רגשות והִפָּעֲלוּת, ומספק תובנות חשובות לתרגול טיפולי. על ידי זיהוי ההבחנה בין הִפָּעֲלוּת (תגובות מיידיות) לרגשות (חוויות מורכבות), אנו יכולים לקבל הבנה עמוקה יותר של החוויה הרגשית של הלקוחות שלנו. חקר זרקור תשומת הלב ורשת הבולטות חושף את הקשר בין רגשות, השפעה ותשומת לב. יתרה מכך, הבנת היכולת לשלוט בקשב מעצימה את המטפלים לעזור למטופלים לפתח מיומנויות ויסות רגשי ולשפר את רווחתם.

 בעת שיטוט אקראי באינטרנט, נקלעתי בכתבה מצויינת בוושינגטון פוסט. הכתבה מתארת שיטות להתמודדות עם לחץ, אך אני חושב שרוב הטכניקות מתאימות גם להתמודדות עם התקפי פאניקה/חרדה. אין שום דבר חדש או מקורי - אבל בהחלט ריכוז מעניין. היופי בעיניי הוא ה'התפשטות' של גישות טיפוליות כגון ACT למרחב הרווחה הנפשית בעיתונות. לשימושכם! תחושות חזקות ללעוס פלפל חריף, להאזין למוזיקה רועשת, להחזיק קוביות קרח בידיים או להריח גבינה חריפה אחד מווסתי הלחץ היעילים ביותר כולל השקעת הפנים במים קרים כקרח תוך עצירת נשימה. אומנם לא מופיע במאמר - אבל פעילות גופנית אינטסיבית ונקודתית יכולה להיות מועילה ביותר - כגון ריצה במדרגות, שכיבות בטן, תרגילי כח בידיים פעילויות מנטליות ערוך רשימה אלפביתית של דגמי מכוניות, פרחים, צבעים, או צור רשימת של 10 הסרטים, הרומנים או המקומות האהובים עליך ". תסתכל על צורות פרקטליות בטבע או באמנות דבר אל עצמך בגוף שלישי כשאתה משתמש בכינויי גוף שלישי ובשם שלך כדי להתייחס לעצמך, אתה מתקרב ומתרחק מהמצב הנוכחי ", אמר איתן קרוס. פעלו ההפך ממה שאתה מרגיש לדוגמה, כאשר אתה כועס, סביר להנ

  כשטבע והקליניקה נפגשים - מסע אישי ספרים ומאמרים רבים נכתבו על סגולות הריפוי של הטבע, פותחו גישות שונות ולעיתים אף משונות שמבוססות על טיפול עם ובעזרת הטבע, לדוגמה אקו-תרפיה, טיפול במסע והרפתקה, תורת שחזור קשב (קפלן&קפלן), גינון טיפולי, שאמניזם ועוד.  המשותף לרוב הספרות והגישות העוסקות בטיפול ובטבע הוא שלכאורה אין להם מקום בקליניקה. אני רוצה להזמין אותך, קורא יקר, לטיול קצר בו אשתף כיצד הטבע והקליניקה שזורים זה בזה בעבודה שלי, ואולי אף לעורר רצון שאת/ה תמצא מקום לשלב אלמנטים של טבע גם בקליניקה שלך.  הפעם הראשונה שהרגשתי, ולא רק הבנתי את 'תיאוריית הנחמדות'  אירעה בעת פעילות עם נער שחנכתי בפרויקט של עלם . המסגרת שהוגדרה בתוכנית הייתה מפגשים (לא טיפוליים) שיאפשרו לנערים/ות לחוות קשר משמעותי מטיב. הסטינג המקובל היה בתי קפה. לאחר מספר מפגשים עם אחד מהחניכים בתוכנית הבנתי שהסטינג לא מתאים. החלטתי (בהסכמתו) לנסות משהו חדש. להפגש בטבע. עבור אותו נער, זה היה הפעם הראשונה שטייל בטבע. תוך כדי הליכה הבחור עצר אותי ואמר, "אתה יודע אדם, אני חושב שאלוהים יצר אותנו כך שיותר טוב לנו כא

קצת אודות רשתות המח, טיפול והתנהגות אני רוצה לשתף מודל שמועיל לי כמטפל הן בהבנה שלי והן לעיתים בפסיכוחינוך. המודל מבוסס על מחקרים עדכניים ופרסומים מכתבי עת מובילים. איני מתיימר להיות נוירולוג -  ללא כל ספק המודל המוצג מאוד מפשט תהליכים מורכבים ביותר. ניתן להסתכל על זה כניסיון להכניס מציאות מורכבת ביותר למסגרת שהדיוט (אני) יכול להבין.   המודל מבוסס על ההנחה שיש מספר רשתות גדולות של נוירונים במח המאוגדות ומתמקדים ב'תחומים' שונים. קיימים קשרים פונקציונאליים ומורפולוגיים בין הרשתות השונות ורמת הקישוריות בין הרשתות יכולה להשתנות עם הזמן. מודל מאוחד של מצבי החשיבה של קהנמן יחד עם רשתות עצביות   [1]   בכל נקודת זמן ניתן לזהות רשתות שונות אשר יותר דומיננטיות (יותר פעילות), ויתר על כן, יש רשתות שמדכאות פעילות של רשתות אחרות – כלומר אם A פעיל, B יהיה פעיל פחות. באיור יש תאור של חלק מהתפקידים ומאפיינים של רשתות שונות. אנסה לתאר הרשתות באמצעות התנהגויות / צורות חשיבה אופייניות: רשת ברירת המחדל -   'הטייס האוטומטי' : זרם מחשבות כגון: "מה