קצת אודות רשתות המח, טיפול והתנהגות
קצת אודות רשתות המח, טיפול והתנהגות
אני רוצה
לשתף מודל שמועיל לי כמטפל הן בהבנה שלי והן לעיתים בפסיכוחינוך.
המודל מבוסס על
מחקרים עדכניים ופרסומים מכתבי עת מובילים. איני מתיימר להיות נוירולוג - ללא כל ספק המודל המוצג מאוד מפשט תהליכים
מורכבים ביותר. ניתן להסתכל על זה כניסיון להכניס מציאות מורכבת ביותר למסגרת
שהדיוט (אני) יכול להבין.
המודל מבוסס
על ההנחה שיש מספר רשתות גדולות של נוירונים במח המאוגדות ומתמקדים ב'תחומים'
שונים. קיימים קשרים פונקציונאליים ומורפולוגיים בין הרשתות השונות ורמת הקישוריות
בין הרשתות יכולה להשתנות עם הזמן.
 מודל מאוחד של מצבי החשיבה של קהנמן יחד עם רשתות עצביות [1] |
בכל נקודת
זמן ניתן לזהות רשתות שונות אשר יותר דומיננטיות (יותר פעילות), ויתר על כן, יש
רשתות שמדכאות פעילות של רשתות אחרות – כלומר אם A
פעיל, B יהיה פעיל פחות.
באיור יש
תאור של חלק מהתפקידים ומאפיינים של רשתות שונות. אנסה לתאר הרשתות באמצעות
התנהגויות / צורות חשיבה אופייניות:
רשת ברירת המחדל - 'הטייס האוטומטי': זרם מחשבות כגון: "מה יהיה איתי" "אני לעולם לא אצליח" "אין סיכוי" ה'בלה בלה בלה' של המח.
מצב זה מאוד מאפיין פעילות של רשת ברירת המחדל. רשת זו מכונה כך מכיוון שהיא פעילה כאשר איני עסוק באופן מודע ב'משימה' כגון פתרון בעייה מורכבת, תרגיל כפל ארוך.... הגדרה נוספת מעניינת של פעילות רשת ברירת מחדל היא חשיבה ללא גירוי חיצוני – למשל חלימה בהקיץ.
הרגלים וחשיבה תבניתית מאוד מאפיינים את רשת ברירת המחדל, כך נוכל להמחיש בעזרת תרגילי השלמות סדרות "תשלים: 1.2.3.4.5...." "ההפך משחור...". התשובה מופיע בראש באופן מיידי [כמעט]. סוג נוסף של תבניות הינה 'זכרון פרוצידוריאלי' כגון רכיבה על אופניים או נהיגה. כאשר נהג מנוסה נוהג ברכב, פעולות רבות מבוצעת ללא חשיבה מודעת. חשוב לציין – מצב הטייס באוטומטי אינו בהכרח פחות טוב מחשיבה מודעת – פשוט שונה. הנסיעה הרבה יותר נעימה עם נהג אשר לא צריך להתרכז בכל פעם שנדרש להפעיל איתות או ללחוץ על דוושה!
המחשבות האוטומטיות ה'שליליות' המוכרות של הCBT, 'עיוותי
[תבניות] חשיבה'[2],
השיפוט העצמי, הדמיון כל אלה מוצאם ברשת ברירת המחדל.
רשת זו נמצאת בד"כ בקישוריות גבוהה עם הרשת הלימבית ובפרט עם האמיגדלה. במצב חרדה ומתח רשת זו תהיה יותר דומיננטית. כלומר בחרדה – אנחנו נהיה יותר במצב 'טייס אוטומטי' ופחות במצב חשיבה מודעת כפי שנפרט בהמשך.
אבחונים רבים כגון סכיזופרניה, דכאון, דו קוטבי והפרעת קשב מאופיינים בפעילות או קישוריות חריגה של רשת ברירת מחדל. זה לא מעיד בהכרח שאלו גורמים באופן ישיר לסימפטומים – רק שיש קשר.
חוקרים גילו שחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון משפיעות על קישוריות רשת ברירת המחדל.[3] [4] ייתכן והשפעה זו קשורה לשיפור בסימפטומים.
רשת הבקרה הניהולית – 'האדם החושב': "מה אני מרגיש כרגע?" "מה מהות האדם?" "אני שם לב לכך שמחשבות מציפות אותי" "אהה, זה לא באמת מאיים עליי – הוא ניסה להרחיק יתוש" "אני שם לב לעצמי" "מה חשוב לי כרגע?"
אלו מחשבות אופייניות לרשת הבקרה הניהולית.
רשת הבקרה הניהולית אחראית על חשיבה מודעת, חשיבה אנליטית ואף היכולת להתבונן על
עצמנו – למשל לשים לב לזרם המחשבות או לגירויים חיצוניים. היכולת לבחון מחשבות
אוטומטיות נעוצה בפעילות רשת הבקרה הניהולית. גירויים חיצוניים יגיעו לרשת זו לאחר
שעברו עיבוד ראשוני ברשתות אחרות ולכן לעיתים אני קודם נבהל ומגיב, ורק לאחר מכן
מבין ממה נבהלתי.
בעת תרגול קשיבות ו/או מדיטציה, חוקרים מוציאים שרשת הבקרה הניהולית יותר פעילה ורשת
ברירת המחדל פחות פעילה.
רשת
הבולטות - 'כוון הקשב':
"וואוו – פתאום אני שומע את המזגן" "עוד פעם המחשבה שלי ברחה" העובדה שאני לא שומע (ליתר דיוק לא שם לב) למזגן כאשר אני מקשיב
למישהו. העובדה שאני לא רואה את הקוף בסרטון.
רשת הבולטות מסיטה את הקשב לגירויים שהיא מזהה כמשמעותיים, בולטים. ניתן להמחיש או להתנסות בכך באתר http://kat.click/ שמציע מספר קולות וצלילים שונים ומבקש
להעביר את הקשב בין הצליל והקולות.
השערה נוספת היא שרשת הבולטת 'ממתגת' בין פעילות רשת ברירת המחדל לרשת הבקרה
הניהולית[5].
חוקרים רבים[6] [7] חקרו בעזרת מכשור דימות (כגון fMRI, EEG, PET) שינויים ברמת הפעילות והקישוריות של רשת הבולטות לאחר תרגול לאורך זמן של קשיבות ו/או מדיטציה. הממצאים העלו שיש שינוי מובהק בקישוריות של רשת הבולטות לרשתות הבררת מחדל והבקרה הניהולית.
רשת הבולטות – שמחוברת לחושים
שלנו עשוייה להיות בעלת תפקיד משמעותי במנגנון של תרגיל קרקוע (הורדת עוגן
השונים). קיים יסוד סביר להניח שהפעלת החושים מגבירה את הפעילות של רשת הבולטות
וכך מסייעת לויסות הקשב / הפעילות בין רשת ברירת המחדל (הבלה בלה) לרשת הבקרה
הניהולית – החשיבה המודעת.
על האמיגדלה
לא ארחיב – זהו אחד מהאזורים המוכרים לנו – האזור המכונה לעיתים מערכת האזעקה של
המח. מחקר רב תומך בכך שהאמיגדלה מופעלת – גורמת לכך שרשת ברירת המחדל נהפכת להיות
דומיננטית באותה עת.
ד"ר
סטיבן הייז נתן פעם הרצאה נהדרת[8] על הדרך ל'בלום' את הסבל שנוצר
מזרם המחשבות (שמקורם ברשת ברירת המחדל).
הוא הסביר שלתפיסתו הפתרון אינו למחוק או להעלים את המחשבות אלא ללמוד להתבונן על
המחשבות, על הפעילות של המח שלנו ממקום של סקרנות וחמלה.
אני מקווה
שהסקירה הקצרה הזו תוכל לסייע במעט ולתת דרך הסתכלות נוספת על פעילות המח שלנו.
[2] Baker, J. T., Dillon, D. G., Patrick, L. M., Roffman, J. L., Brady, R. O., Pizzagalli, D. A., ... & Holmes, A. J. (2019). Functional connectomics of affective and psychotic pathology. Proceedings of the National Academy of Sciences, 116(18), 9050-9059.
[3] Posner, J., Hellerstein, D. J., Gat, I., Mechling, A., Klahr, K., Wang, Z., ... & Peterson, B. S. (2013). Antidepressants normalize the default mode network in patients with dysthymia. JAMA psychiatry, 70(4), 373-382.
[4] Van Wingen, G. A., Tendolkar, I., Urner, M., van Marle, H. J., Denys, D., Verkes, R. J., & Fernández, G. (2014). Short-term antidepressant administration reduces default mode and task-positive network connectivity in healthy individuals during rest. Neuroimage, 88, 47-53.
[5] Menon, V., & Uddin, L. Q. (2010). Saliency, switching, attention and control: a network model of insula function. Brain Structure and Function, 214(5-6), 655-667.
[6] Doll, A., Hölzel, B. K., Boucard, C. C., Wohlschläger, A. M., & Sorg, C. (2015). Mindfulness is associated with intrinsic functional connectivity between default mode and salience networks. Frontiers in human neuroscience, 9, 461.
[7] Kilpatrick, L. A., Suyenobu, B. Y., Smith, S. R., Bueller, J. A., Goodman, T., Creswell, J. D., ... & Naliboff, B. D. (2011). Impact of mindfulness-based stress reduction training on intrinsic brain connectivity. Neuroimage, 56(1), 290-298.
[8] Hayes S., Mental Brakes to Avoid Mental Breaks, TEDxDavidsonAcademy
https://www.youtube.com/watch?v=GnSHpBRLJrQ
תגובות
הוסף רשומת תגובה