למה אנחנו זוכרים דברים מסוימים בבהירות מדהימה ושוכחים אחרים כמעט מיד?
למה אנחנו זוכרים דברים מסוימים בבהירות מדהימה ושוכחים אחרים כמעט מיד?
המוח שלנו הוא מכונה חכמה ויעילה באנרגיה! הוא בוחר מה לשמור בזיכרון על בסיס 5 כללי אצבע עיקריים:
חידוש וחריגות: דברים יוצאי דופן, לא מוכרים או בלתי צפויים, בולטים מהשגרה ונקלטים בזיכרון בקלות. מבחינה אבולוציונית, זה חיוני כדי שנשים לב למקורות מזון חדשים או לאיומים בלתי צפויים. על-פי עקרון האנרגיה החופשית, אירועים חדשים מעלים בחדות את שגיאת החיזוי (האנרגיה החופשית), ולכן המוח נדרש לעדכן את המודל הפנימי שלו – ועדכון זה עצמו הוא שמוביל לקידוד החזק ולשליפה המאוחרת של המידע החדש.
חשיבות רגשית: אירועים המעוררים בנו רגשות עזים – שמחה, פחד, התרגשות – נוטים להישמר בזיכרון בבהירות רבה יותר. המוח שלנו פשוט מתוכנן לאחסן מידע טעון רגשית, שכן לעיתים קרובות הוא חיוני להישרדותנו. זו הסיבה שאנו זוכרים היטב אירועים כמו נשיקה ראשונה או תאונת דרכים.
חזרתיות: זה פשוט – אם חוזרים על פיסת מידע שוב ושוב, המוח בסוף "נכנע" ומשמר אותה כזיכרון. ככל שחוויה רגשית או אירוע חוזר על עצמו, כך גדלים הסיכויים לזכור אותו במדויק.
הלימה לסכמות קיימות (אסוציאציה): אם יש לנו כבר "סכמה" (מבנה ידע קיים) במוח, קל יותר לחבר אליה מידע חדש. הזיכרון נוטה לשמר מידע שמתאים לציפיות או לסכמות קיימות, והדבר הוכח כמשמעותי לדיוק של שיפוטים רטרוספקטיביים.
תאימות לערכים / תרבותי: אירועים רגשיים שמתיישרים עם הערכים האישיים יש סיכוי גבוה יותר להיזכר לאורך זמן, בעוד שחוויות שאינן תואמות לערכים שלנו דוהות מהר יותר.
הדבר מתבטא גם הבדלים תרבותיים: תרבויות מטפחות ערכים שונים, ולכן אנשים מתרבויות שונות זוכרים בעיקר מצבים העולים בקנה אחד עם ערכיהם. למשל, במחקר נמצא שאמריקאים ממוצא אסייתי, שמייחסים חשיבות רבה לאישור ההורים, נטו לזכור במיוחד רגעים ש“שימחו את ההורים”, יותר מאשר אמריקאים ממוצא אירופי.
מדוע זה חשוב לי כמטפל/ת ACT?
היכרות עם “כללי האצבע” של הזיכרון מאפשרת לנו לעצב התערבויות שיישארו עם המטופל גם מחוץ לחדר:
חידוש – ליצור חוויה יוצאת דופן, שתחתוך את דפוסי ההימנעות האוטומטיים ותיחרט בזיכרון.
רגש – לאפשר נוכחות עם רגש חזק כדי לעגן רגעי “פתיחת דלת” לשינוי.
חזרתיות – לתרגל מיומנויות מיינדפולנס וחשיפה שוב ושוב עד שהמוח “מאשר” אותן כדפוס חדש.
סכמות וערכים – לחבר כל מטלה לערכים האישיים של המטופל כך שתרגיש “טבעית” ותישמר לאורך זמן.
כך אנו והופכים רגעים טיפוליים קטנים לשינוי התנהגותי מתמשך.
יישום בפסיכו-חינוך והבנת אירועי עבר
כאשר מטופל “נתקע” בזיכרון מטריד או במחשבות חזרתיות, אפשר להשתמש בחמשת כללי הזיכרון כדי להבין יחד למה זכרון ספציפי עשוי להיות יותר 'דביק':
באמצעות פסיכו-חינוך כזה אנו:
מנרמלים את התופעה (“כל מוח היה שומר חוויה דומה”).
מקטינים הימנעות ורומינציה – המטופל מבין שהזיכרון עקשן מסיבות ביולוגיות ולא בגלל “משהו דפוק אצלי”.
יוצרים מרווח בחירה: כשהזיכרון עולה, אפשר לשים לב, לנשום, ולפעול לפי ערכים במקום להיתפס בו.
כך ידע על מנגנוני זיכרון הופך לכלי טיפולי: גם מאיר את העבר, גם מספק מסגרת רציונלית להווה, וגם מחזק מחויבות לשינוי בעתיד.
השראה לתוכן זה נשאבה מסרטון של רייצ'ל בר:https://www.facebook.com/share/v/1BzdxiDwaA/
מקורות:
Oishi, S., Schimmack, U., Diener, E., Kim-Prieto, C., Scollon, C. N., & Choi, D.-W. (2007). The value-congruence model of memory for emotional experiences: An explanation for cultural differences in emotional self-reports. Journal of Personality and Social Psychology, 93(5), 897–905. https://doi.org/10.1037/0022-3514.93.5.897
Smolen, P., Zhang, Y., & Byrne, J. H. (2016). The right time to learn: mechanisms and optimization of spaced learning. Nature Reviews Neuroscience.
Talmi, D. (2013). Enhanced Emotional Memory: Cognitive and Neural Mechanisms. Current Directions in Psychological Science, 22(6), 430-436. https://doi.org/10.1177/0963721413498893 (Original work published 2013)
Tulving, E., & Kroll, N. (1995). Novelty assessment in the brain and long-term memory encoding. Psychonomic Bulletin & Review, 2(3), 387–390. https://doi.org/10.3758/BF03210977
van Kesteren, M.T.R., Rignanese, P., Gianferrara, P.G. et al. Congruency and reactivation aid memory integration through reinstatement of prior knowledge. Sci Rep 10, 4776 (2020). https://doi.org/10.1038/s41598-020-61737-1
תגובות
הוסף רשומת תגובה