כיצד 'לעשות' כשלא בא לך?
תרגום מתוך הבלוג של ד"ר סטיבן הייז. Steven C. Hayes Ph.D. בירחון Psychology Today.
אולי יש משימה קשה לפניך, וכל מה שאתה רוצה לעשות הוא לוותר ולהסתתר.
אולי אתה צריך לכתוב דו"ח ארוך.
אולי אתה צריך לעשות שיחת טלפון לא נוחה, אתה כבר דוחה עבור כמות לא נוחה של ימים.
או אולי פשוט היה לך יום רע ולא מרגיש שלא בא לך לעשות שום דבר.
כולנו היינו שם.
זה לא נוח, זה מתיש, זה משעמם וזה מתסכל.
ובכל זאת אין דרך לעקוף את העובדה שאתה צריך לנקוט פעולה.
אבל איך אתה תומך בעצמך לפעול כאשר חלק משמעותי של המוח והגוף שלך פשוט לא רוצה?
איך אתה מעביר את עצמך לפעול גם כאשר אתה מרגיש חסר מוטיבציה?
אם אתם דומים לי (או כמו רוב האנשים), האסטרטגיה שלכם היא להשתמש בביקורת עצמית כמניע.
"אתה תהרוס הכל אם לא תתחיל עכשיו"
"תראי כמה שמן אתה נהיה, אתה באמת צריך להתעמל יותר"
"אל תהיה כל כך מטומטם, זה רק בראש שלך"
במילים אחרות, אנחנו מפעילים על עצמינו בריונות על מנת להניע את עצמנו לפעולה. אבל בעוד שזה עשוי לעיתים להצליח, זה לא אסטרטגיה יעילה.
זה לא מזין מערכת יחסים בריאה עם עצמך.
ועוד יותר מכך, במחקר נמצא קשר בין ביקורת עצמית לבין התנהגות לא-בריאה, נמנעת, כמו צפייה בטלוויזיה, משחקי וידאו או אכילת יתר.
הלקאה עצמית על מנת להביא את עצמך להכנעה אינה אפקטיבית מפני שהיא מפעילה נטייה מושרשת: להתנגד לכפייה.
האבולוציה עצמה דחקה אותנו לחפור בעקבים שלנו כאשר מציקים לנו, דבר טוב אחרת כולנו היינו נעמדים בתור כשהבריון הבא הופיע.
אבל מה אם "בריון הבא" הוא האדם שבמראה? מה אם צד קריטי שבך מנסה לטפל בך כמו סוס שצריך להצליף בו?
"אני לא רוצה" ו "אתה לא יכול להכריח אותי" ינצחו בכל פעם, גם במחיר של הרווחה שלך.
במקום זאת, נדרשת גישה עדינה, חמלתי יותר.
למטה תמצאו שישה צעדים המסייעים לך להגיע יחד עם המחסומים הפנימיים שלך, ולשאת אותם איתך כאשר אתה מתחיל לעשות מה שבאמת חשוב לך.
והכל מתחיל בהכרה פשוטה.
שלב # 1 לוותר
לפני שכל דבר יכול להשתנות, אתה חייב להכיר באמת שאינה נוחה:
כרגע, לא בא לך לפעול.
לא משנה מה הפעולה שעליך לנקוט כרגע, עכשיו זה מעורר הרבה רגשות קשים, כגון שעמום, תסכול, כעס, טינה, או אולי אפילו דיכאון.
ולא משנה כמה אתה רוצה להיות בעל מוטיבציה, אתה פשוט לא. אין כפתור של "להרגיש טוב" בחלק האחורי של הראש (אם היה, היית כבר מוצא את זה).
למרבה הצער, לעתים קרובות אנו דבקים ברגשות "טובים", מה שגורם הרבה צרות.
כאשר אנו מתעקשים להרגיש "טוב", אנו נוטים להימנע מכל פעילות שמביאה אותנו במגע עם רגשות לא נעימים. לפיכך אנו נמנע ונדחה נקיטת פעולה.
לכן, הצעד הראשון לנקיטת פעולה שאתה מעוניין בה, הוא לוותר על להרגיש "טוב".
לוותר על הרעיון שלך שתרגיש מוטיבציה, שתרגיש מונע לקראת המטרה שלך.
ככל שאתה דבק "קודם עליי להרגיש טוב ", קשה יותר יהיה לך לנקוט פעולה.
שלב # 2 יצר מקום עבור אי נוחות
זה לא מספיק לוותר על הרצון שלך להרגיש "טוב".
כפי שאמרתי, לקיחת פעולה גורמת לך לבוא במגע עם הרבה מחשבות ורגשות קשים.
וכל עוד אתה נאבק עם הרגשות שלך של אי נוחות, אתה תהיה במאבק עם הפעולה.
אחזור על כך. כל עוד אתה נאבק עם תחושות של אי נוחות, אתה במאבק עם פעולה.
זה טבע החיה.
אז במקום להפוך "רגשות רעים" להיות האויב, אפשר לעצמך לקבל אותם.
תפסיק להתגבר על מחסומים, לעבור מחסומים, או להביס מחסומים. למד לקבל איתם. תנשום אותם.
תפנה מקום לרגשות של אי נוחות, תאפשר לעצמך להרגיש משועמם, מתוסכל, ואולי אפילו מדוכא.
זה לא אומר שאתה צריך לאהוב את הרגשות הקשים שלך.
אף אחד לא.
אבל זה אומר כי הרגשות הקשים שלך לא חייבים להשתנות לפני שאתה יכול לעשות מה באמת חשוב לך.
ככל שתקדים להרשות לעצמך להרגיש אי נוחות כפי שהוא, כך תקדים לפעול.
שלב # 3 התחבר עם למה שלך
אני לא מזוכיסטית, וגם אתה לא צריך להיות.
אין צורך להרגיש אי נוחות אם זה לא בשירות של משהו חשוב.
אז בואו להבין מה באמת משנה.
למה חשוב לך לפעול?
מה בצד השני של פעולה?
האם זה כדי לשפר את הקריירה שלך?
האם זה כדי לטפל בבריאות שלך?
או האם זה על להיות שם עבור אנשים שאכפת לך?
תראה אם אתה יכול להרפות מכל הסיבות שמקורן ציות, או מחיאות כפיים, או "אחרת ארגיש אשם."
במקום זאת, תתמקד בלפעול עבור סיבה שהיא טובה מאוד עבורך. בחירה חופשית.
זה סוג של "סיבה למה" שמשמעותי. זה יכול להיות מקור עצום של מוטיבציה והשראה.
תבהיר לעצמך את המטרות שלך ואת הערכים, ותן להם להצית אותך לקראת פעולה.
שלב # 4 קבע התחייבות
עכשיו הגיע הזמן להתחייב.
על מה אתם מוכנים להתחייב?
זה לא חייב להיות משהו גדול.
אתה יכול להתחיל עם מטרה קלה, לתרגל את שריר הנכונות. לדוגמה, במקום להתחיל עם ריצה של 5 ק"מ, אפשר להתחיל על ידי הליכה של 500 מטר.
אתה מקבל את ההחלטה כאן.
אז קחו עט ונייר, ורשמו:
מה אתה מוכן לעשות?
מתי אתה מוכן לעשות את זה?
איפה אתה מוכן לעשות את זה?
ככל שאתה ספציפי יותר, כן ייטב.
שלב 5. הַתחָלָה
עשה משהו.
עַכשָׁיו.
לא משנה כמה קטן.
ואז לעשות את הדבר הבא, אבל להישאר עם התהליך ... אל תיתן לדיקטטור שבך להתחיל להתעמר בך.
אם אתה מתחיל למעוד, תחזר לצעדים 1 עד 5 לעיל.
שלב # 6 חוסר מעש
לפעמים אסטרטגיות הטוב ביותר היא להיכשל.
וכאשר זה קורה, שאל את עצמך את זה:
מי אומר שאתה צריך לפעול?
במקום "אני לא יכול לנקוט פעולה", אפשר לשנות את המחשבה הזאת ל"אני יכול לא לנקוט פעולה"
זה נכון באופן משמח - אתה עושה את זה עכשיו! ואוו! מדהים.
קח בעלות על חוסר המעש שלך. תזין את היכולת שלך לקחת אחריות.
האם אתה יודע המילה "אחריות" [באנגלית] פירוש במקור יכולת התגובה [response ability]? על ידי לקיחת בעלות על החוסר המעש שלך, אתה לוקח בעלות על היכולת שלך להגיב.
לא מרוצה מהתוצאה?
אין בעיה - אם אתה יכול לא לנקוט פעולה אז אתה יכול לנקוט פעולה. זה לא שאתה "צריך" לעשות. אפילו לא "רוצה" . אתה מסוגל. יכול.
חמלה. עָדִין. מַתְמִיד. צעד אחד בכל פעם.
אתה יכול לעשות את זה או לא.
תלוי בך.
מדינה חופשית.
קח בעלות על החוסר המעש שלך.
לעשות מה שאתה עושה, לקבל את מה שאתה מקבל, ולפקוח את העיניים לרוחב.
יש לך את היכולת לבחור על סמך מה עובד הכי טוב בשבילך, בין אם המוח שלך אוהב את זה או בין אם לא.
הנה לך.
אלה הם שישה צעדים שתוכל לנקוט כדי לנשום את המחסומים הפנימיים שלך ולהתחיל לעשות מה שבאמת חשוב.
לוותר על הרעיון של צורך להרגיש "טוב" על נקיטת פעולה, ולאפשר לעצמך רגשות קשים.
התחבר עם הסיבה העמוקה מדוע "נקיטת פעולה" חשובה לך מלכתחילה, ולהגדיר מחויבות למה שאתה הולך לעשות.
ולבסוף, אם כל השאר נכשל, קח בעלות על החוסר המעש שלך.
הלקאה עצמית אינה אסטרטגיה מעשית מאוד.
אתה לא צריך להציק לעצמך כדי שיהיה לך אכפת.
אתה לא צריך להציק לעצמך כדי לחיות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה